הערה של טל: תודה ליגאל פינס שלמרות שהפסיק לכתוב את הבלוג שלו, זיכה אותנו פה בפוסט אורח, השני במספרו סה"כ בבלוג הזה שלא נכתב על ידי, משכיל ומקיף בצורה בלתי רגילה על תהליכי אוטומציה ב-SEO גם ללא שימוש בתכנות, הבמה שלך יגאל:

זה היה תור הזהב של ה-Affiliate Marketing. בתקופה ההיא הכסף היה גדל על העצים (או יותר נכון בשיחים של Berries). בגלל שלא הייתי צריך לקטוף את ה-Berries פיזית, החלטתי להתהלך קצת באמריקה הדרומית. אז טיפסתי לי על הר הפיץ-רויי. בזמן ההתייחדות עם הטבע, החלטתי להתייחד גם עם האוזניות שלי… באוזניות שלי התנגן משהו, ששינה את חיי…

אמנם זה לא קרה באופן מיידי. לקח לי שנתיים לפרש בצורה נכונה את מה שלמדתי. לפני כן, פירשתי את החומר הנלמד לא בצורה נכונה… הסתובבתי סביב הזנב של עצמי. אבל זהו מסע של כל בעל עסק, כולם עושים טעויות.

החומר שהתנגן באוזניי היה ה-Audiobook של הספר האגדי The E-Myth Revisited של הסופר Michael Gerber (נראה לי שעל פי השם, ניתן להסיק שהוא משלנו). אם לא קראת את הספר, כדאי לך להשיג אותו ולקרוא אותו מייד בתום קריאת מאמר זה. אני חושב שזה אחד מהספרים החשובים ביותר לבעלי עסקים.

הרעיון המרכזי בספר אומר, שכשבונים עסק או ארגון, העסק צריך להיות בנוי כמו McDonalds. הגדולה של McDonalds על פי הספר, זה היעילות של המערכת. מערכת שהיא המעסיקה הגדולה ביותר בעולם המערבי של ילדים שרק נכנסו למעגל העבודה.

הספר מטיף על טיפוח עסק במטודולוגיית פס נע. מה שמאפשר אוטומצייה. לכל בורג במערכת (בנאדם) יש תחליף. הספר מטיף לבניית מערכת מדהימה שמורכבת מאנשים בינוניים ומטה.

איפה טעיתי בבניית המערכת האוטומטית שלי?

בתקופה ההיא עוד התמקדתי בעיקר ב-PPC, אבל את הלקחים של הטעויות שעשיתי יישמתי בקריירה שלי ב-SEO ובעצם בכל מה שעסקתי בו לאחר שעליתי על הטעויות.

בקצרה, הייתי משחק את משחק המספרים. הייתי מרים הרבה קמפיינים בגוגל אדוורדס ומפנה אותם לעמוד נחיתה שמקדם לי הצעת Affiliate כלשהי. היה לי בערך 10% הצלחה. על כל 9 קמפיינים שהיו מפסידים לי כסף, 1 היה מרוויח לי כסף. בטירוף, בשביל לכסות ההוצאות… ולקנות קצת עוגיות…

זה נשמע פשוט בתיאורייה, אבל הרבה יותר קשה במבחן המציאות…

בכל מקרה, אחת המילים הכי חשובות שכל אחת ואחד מכם צריך לשנן זה Scaling. מעבר לתרגום הישיר של המילה, מה שזה אומר זה היכולת לצמוח. להצמיח את העסק.

נניח שיש לי קמפיין שעושה לי $30 ביום. איך אני הופך את זה ל-$100 ביום? ואיך אני הופך את זה ל-$1,000? וכך הלאה… עסק שעוצר את הצמיחה, זה עסק שיש בו רעל. גם עם הרווח היומי עומד על סכומים אסטרונומיים, העסק מורעל.

בהמשך ייעלתי קצת את השיטה שלי. והתחלתי להתמקד בתחום התוכנות בלבד. קידמתי תוכנות קצת אפרפרות כמו Registry Cleaners. קידמתי גם תוכנות יותר לגיטימיות כמו לימודי שפה, מילונים, ועוד… המהלך הזה שיפר את היעילות שלי. היחס בין קמפיינים כושלים למוצלחים עלה. זמן העבודה פחת וחגגתי בדרום אמריקה.

אבל… ברוב טפשותי התעלמתי מהבעייה…

זה לא היה באמת סקיילינג. בשיא שלי, היה לי משהו כמו 7-8 תוכנות שהייתי מריץ. התוכנות הללו היו מניבות לי הכנסות די נאות. אך עם כל השמחה הייתי עיוור. עיוור לעובדה שהעסק שלי מורעל. כשהעסק הגיע לגבול מסויים, הוא הפסיק לצמוח.

זה אמנם נשמע פשוט על הנייר, אך בפועל סט הפעולות הנ"ל גזל המון זמן. כשהגעתי ל-8 קמפיינים פעילים, כבר לא יכולתי להוסיף עוד קמפיינים, כי כל הזמן הייתי עסוק בלכבות שריפות. זה הניב הרבה כסף, אך במבט לאחור זה היה צפוי שהמסיבה תסתיים מתישהו.

לא היה לי סרט נע. והייתי צעיר מידי ולא מספיק מנוסה להבין כיצד אני בונה סרט נע בתחום של מה שעשיתי. היו עוד הרבה טעויות שעשיתי בתקופה הזו, שפשוט ריסקו אותי אחרי זה. גם כלכלית וגם הכניסו אותי לדכאון. (אל תדאגו, היום אני מאושר עם עסק שצומח אקספוננציאלית).

אחרי שיצאתי קצת מהדכאון, התחלתי להתאושש. בעיקר בשנה האחרונה, אני מיישם הרבה מהמסקנות של התקופה הזו… הרבה מהם עזרו לי להגיע בפעולות מסויימות לרמות אוטומצייה של 5 דקות עבודה בחודש…

המעבר מ-PPC ל-SEO

הרבה לפני שהתחלתי לטפס על הפיץ רויי, התחלתי לשחק קצת עם SEO. התקופה הייתה תחילת שנת 2009 בערך. אולי סוף 2008. בניתי לי כמה אתרי נישה (ממש לא הרבה), שעד היום עושים כמה דולרים בודדים בחודש.

לא הייתי רציני מידי בקשר לאתרים הללו. זה נראה לי כמו משחק ילדים. מצד אחד הייתי מרוויח כסף, מצד שני, לא ראיתי את עצמי מצליח להגיע לרווחים עצומים ב-SEO כמו שהגעתי אליהם ב-PPC.

דווקא גיסי, שנכנס איתי לתחום האפיליאצייה ביחד. הצליח להגיע לימים של $1,000 ביום נטו, מ-SEO בלבד. אבל הוא זכה. הוא היה מהראשונים בעולם שקיבלו BAN מאדוורדס עוד לפני שהם היו נותנים BAN-ים. כל האנרגייה שלו הוקדשה ל-SEO.

עדיין…

מצד אחד זה היה מרשים, ומצד שני זה לא היה קל כמו להרים קמפיין באדוורדס. אז השארתי את האתרים שלי על אש קטנה.

מאז ועד היום, גם האתרים שלי וגם האתרים של גיסי עברו הרבה. אתם יודעים… The Usual Stuff… שינויי אלגוריתם… ירידות בדירוגים… עליות בדירוגים… FTC… כל מה שאפיליאייט ממוצע עובר…

(מהמקרים הללו אגב, אימצתי לעצמי את המנטרה של You Win Some, You Lose Some. האתרים קיימים כבר כל כך הרבה זמן בלי שאני נוגע בהם והם פשוט קופצים במיקומים. לפעמים טוב, לפעמים לא טוב… לא לציין שלא אני ולא גיסי לא נוגעים באתרים האלה כבר שנתיים)

לקראת סוף שנת 2009 אפילו הגברתי את פעילות ה-SEO. כי השכל אמר לי כל הזמן, ש-SEO זה תחום הרבה יותר משתלם מ-PPC. הלב לא הרפה… מבחינה מנטאלית היה לי קשה להיפרד מ-PPC. השקעתי גם הרבה כסף וגם הרבה זמן להיות כל כך טוב בתחום הזה. אז כן פעלתי בתחום של ה-SEO, אבל לא עשיתי את זה בלב שלם ולא התקדמתי יותר מידי…

ואז… ביום בהיר אחד… נפל לי האסימון…

אוטומציית SEO

במשך השנתיים שאחרי הפיץ רויי, ניסיתי ליישם את שיטת הפס הנע של מייקל גרבר. באמת שניסיתי. הבעייה הייתה שהרבה פעמים לא פירשתי נכון את כוונת המשורר.

אבל אז, כמו רעם ביום בהיר נפל לי האסימון. הבנתי שמייקל גרבר התכוון למשהו אחר. שיטת הסרט הנע היא לא המטרה. שיטת הסרט הנע היא האמצעי. האמצעי להשיג SCALING בעסק. הוא לא כתב את זה במפורש, אלא זה היה כתוב בין השורות…

אני לא יודע אם זה קורה רק לי, או שגם לך יש לפעמים את ההרגשה הזו. את הצמרמורת בגוף שמבשרת שזהו. המסע הושלם. המטמון נמצא. הגעתי ליעד אותו חיפשתי הרבה זמן. החלק החסר בפזל אותר.

פתאום הכל נהיה ברור. הבנתי שהמטרה היא סקיילביליות.

הקמפיינים שלי באדוורדס, נועדו לכישלון. הרי כל מסיבה נגמרת מתישהו… אם לא משכילים לבנות קמפיינים חדשים, נשארים בסופו של דבר בלי מקומות בילוי.

האתרי אפיליאייטס האלה, שבניתי לפני 3+ שנים, נועדו לכישלון מראש. גם האתרים של גיסי נועדו לכישלון מראש (למרות שעשו הרבה מאוד כסף בדרך לכישלון הזה). הרי גם אם נצליח לשחזר הצלחה כזו, איך נוכל לשחזר אותה? להכפיל אותה? לעשר אותה? בסוף יגיע הגבול כמו עם הקמפיינים של אדוורדס. בסוף גוגל יעניש את האתרים האלה, כי גוגל לא אוהב אפיליאייטס. הכל נועד לכישלון…

זה קרה בתחילת 2011… התחלתי לעבוד יותר בדקדוק על הרעיונות שלי בנוגע לאוטומצייה של העניינים. שרפתי הרבה מאוד זמן. אפשר להגיד ששלושה ארבעה-ארבעה חודשים, עבדתי על פס יצור מסויים ובסוף הפרוייקט נכשל. לא טוטאלית… אך האוטומצייה לא עמדה בסטנדרטים שמצדיקים את ההשקעה בה.

הבנתי טעות נוספת שעשיתי. זה היה במהלך הפאנל שאלות/תשובות ב-VisionCamp. זיו "פאקינג" דסקלו (חפשו בגוגל מי זה. בלי הפאקינג, כן?), אמר: "אם יש משהו אחד שאני מצטער עליו, זה שכאשר דברים מסויימים פעלו לי, לא שיכפלתי את זה 1,000 פעמים".

זהו…

מבחינתי זו הייתה השירה של הגברת השמנה.

אני בתומי חשבתי שלהוסיף עוד אתר זה סקיילינג. אבל טעיתי. הבנתי שסקיילינג באמת זה היכולת לצמוח לפי תוכנית. היכולת לצמוח מ-X ל-1000X. זה היה הפרט הקטן שחסר לי.

תחשבו לרגע על חברה לייצור רכבים. מה אם פורד לדוגמא, יוציאו עכשיו רכב כל כך מוצלח בנוסף לקמפיין שיווקי סופר מוצלח שיכפיל את הביקוש לדגם בפי 1000? מה הם יעשו? איך הם יתמודדו עם זה? התשובה היא, שיש להם פס ייצור והם סה"כ צריכים לשכפל את הפס יצור ולא את הפורדים. זאת צמיחה אקספוננציילית אמיתי. זוהי כוונת המשורר מייקל גרבר.

כשירד לי האסימון, התחלתי לתכנן איך אני עושה את זה בתכלס (כן, אחרי 1000 מילות חפירה, אנחנו מגיעים לתכלס. תודה שנשארתם איתי אגב. זה לא טריוויאלי).

והאמת?

שהרבה יותר קל לחשוב של איך עושים סקיילינג פי 1,000 מאשר סקיילינג פי 100. זה מפתיע, אבל זו המציאות…

והתוצאה היא, שכמעט אחרי שנה של עבודה על הפס ייצור שלי, אני מקדם בהצלחה בסביבות ה-1,000 מילות מפתח עבור כמה מאות דומיינים. נכון לעכשיו, אני נמצא בהקפאת הסקיילינג שלי ושפצור הפס ייצור…

מה למדתי משטיפת כלים על אוטומצייה של SEO?

זה היה ממש מזמן, הרבה לפני הטיפוס על הפיץ רוי. בתור ילד כשנאלצתי לשטוף כלים, אבא שלי תמיד היה כועס עליי שאני מבזבז מים. לא מספיק שאני נאלץ לשטוף כלים, גם כועסים עליי?

מה שהייתי עושה, זה פשוט משאיר את הברז פתוח (אמנם על זרם קטן, אך עדיין היה דולק לכל אורך השטיפה). הייתי לוקח כל צלחת מהצלחות, מרטיב אותה, מסבן אותה, מרטיב שוב ומניח במקום. יש כאלה ששוטפים כך. יש כאלה כמו אבא שלי, שהכריחו אותי לשטוף בדרך אחרת…

השיטה של אבא שלי לשטיפת כלים:

  1. מרטיבים את כל הצלחות, מורידים לכלוכים גדולים, שמים בצד, מכבים את הזרם.
  2. מסבנים את כל הצלחות, שמים בצד.
  3. מדליקים את הברז, שוטפים את הסבון שמים במקום, מכבים את הברז.

יש כאלה שלהם יהיה טריוויאלי, יש כאלה ששוטפים אחרת.

ואם לא מדברים רק על מים, אלא גם במונחים של זמן, השיטה הזו מקצרת את תהליך השטיפה בערך ב-50%. זה נמדד… היופי הגדול הוא, שככל שיש יותר כלים לשטוף כך החסכון בזמן גבוה יותר.

בצורה הזו בדיוק, אני מנהל את העסק שלי. את פס הייצור שלי. אני ממיין את העבודה שאני צריך לעשות לא לפי האתרים שיש ברשותי (כמה מאות), אלא לפי הפעולות שאני צריך לעשות.

לפני 3 שבועות, לקח לי כמה שעות בודדות להקים 30 אתרים (לא כולל מחקר). לפני שאני אספר איך עשיתי את זה, אני אגיד לכם שבחודש אוקטובר 2011, לקח לי שבוע שלם להרים 10 אתרים. על זה דיבר מייקל גרבר כשטיפסתי לפיץ רויי. הנה התהליך בו בניתי את האתרים:

  1. מחקר – כשמדובר במחקר, אני משקיע. מבחינתי זה הפעולה הכי חשובה שאנחנו עושים. כל השאר בולשיט. בגלל שלפעולה הזו אני מייחס את החשיבות הרבה ביותר מכל מה שאני עושה, זו גם הפעולה שלוקחת לי הכי הרבה זמן. לקח לי יום שלם למצוא 30 מילות מפתח ששווה להתמקם עליהם… יום עבודה שלם!
  2. קניית דומיינים – 5 דקות.
  3. הזמנת תוכן לאתרים – 5 דקות. איך? רכשתי את התוכן ב-Text Broker. יש להם אפשרות לייבא מאקסל + יש לי טמפלייט של דרישות.
  4. התקנת DNS לכל הדומיינים – 10 דק'.
  5. הוספת הדומיינים כ-Parked domains ב-Cpanel – 10 דק'.
  6. התקנת דאטאבייס – 20 דק'. אני משתמש ב-Wordpress Multisite אבל מוסיף את האתרים לא דרך הממשק, אלא בעזרת קובץ SQL שאני משנה בו כמה ערכים עבור כל אתר. מה שאני מקבל בתמורה זה את העובדה שאתרי הוורדפרס שלי כבר מוגדרים עם כל הפלאגינים.
  7. בחירת Theme – 20 דק'. יש לי מאגר של 5 ערכות שאני משתמש בהן תמיד. גם בתהליך התקנת הערכות אני משתמש בעיקרון של בידוד פעולות. 6 אתרים ראשונים עם ערכה א'. 6 אתרים הבאים עם ערכה ב'. וכך הלאה…
  8. הוספת תוכן – כמה שעות. זה באמת לוקח הרבה זמן. אני מחפש גם תמונות לכל פוסטים בזמן הוספתם. אבל מהרגע הזה, האתרים מוכנים…

באופן הזה, התקנתי 30 אתרים בכמה שעות בודדות. באופן הזה, אני עושה חשבוניות לרואה חשבון/הנהלת חשבונות – נותן להם יחס רק יום אחד בחודש ולא בעת קבלתן. באופן הזה, אני גם קובע פגישות (כל הפגישות ביום אחד).

תהליך דומה אני עושה גם עם הקידום עצמו… אני מבודד את הכל לפעולות. לכל פעולה יש פס ייצור:

  • פס ייצור של קישורים מ-PR
  • פס ייצור של יצירת תוכן
  • פס ייצור של Social Bookmarking
  • אגב, גם למחקר מילים יש לי פס ייצור – אחד הדברים שלמדתי עליו מ-PPC (אבל זה לא בפוסט הזה)
  • ועוד…

בכלל, אם הינך רוצה לחקור עוד על למה אני עושה את זה, יונתן דונסקי מביא לכך הסבר לא רע. התהליך עליו סיפרתי, ואני הולך להמשיך לספר בהמשך עבר מס' אבולוציות. על האב הקדמון של פס הייצור שלי, אני מדבר כאן. זה מדהים שגם אחרי שנה+פינגווין רוב המידע שם עדיין רלוונטי. שימו לב איך אני אומר שהדבר הכי חשוב זה המחקר. עברה שנה ושום דבר לא השתנה :)

חדי העין, ודאי ישימו לב שהמילות מפתח בסאב-טקסט הם:

  • פס ייצור
  • טמפלייט
  • בידוד פעולות

זכרו את הנושאים הללו, עוד נחזור אליהם…

3 דרכים לפתור (כמעט) כל בעייה

אם תנסו לבודד את הפעולות שלכם לפסי ייצור, תגלו שכמעט את כל הפעולות ניתן להפוך לפסי יצור בעזרת:

  1. תכנות – אמרתי שאני לא אדבר כאן על תכנות, אז אני באמת לא אעשה את זה. תתחילו להשתמש בשיטות האחרות, ואחרי זה אם תרצו להשקיע תוכלו לשכור בית תוכנה שיפתח לכם אוטומצייה. לי יש צוות באוקראינה שמפתח לי צעצועים Custom Coded.
  2. Outsourcing – החלק של ה-Outsourcing מתחלק ל-2: 1) מיקור חוץ לפרילנסרים. 2) מיקור חוץ לסוכנויות. זה לא חכמה לדבר על Outsourcing, זה לא פשוט אם לא עושים את זה חכם. החכמה היא לעשות את זה חכם. (הזכרתי לעצמי את רמי וייץ: "ואם נמני כובש, זה גול" – דאאההה!)
  3. Crowdsourcing – לא הרבה מדברים על זה, אבל זו פאקינג שיטה טובה לעשות אוטומצייה לתהליכים פשוטים…

על פניו שלושת הפתרונות הנ"ל ידועים ולא המצאתי את הגלגל. אבל, תיכף אנחנו נחבר את הפאזל ואולי השיטות שלי יצליחו לעשות סדר באוטומצייה.

איך לעשות אוטומצייה עם Outsourcing?

כשאנחנו מדברים על Outsourcing יש כמה דברים שחשוב להבהיר. ראשית, אני לפחות, עושה מיקור חוץ בעיקר בשביל לחסוך זמן ורק אח"כ לחסוך כסף. אם יש פתרון יקר שחוסך לי הרבה זמן לעומת פתרון זול שחוסך לי רק קצת, אני אלך על הפתרון היקר. עוד קצת על פילוספיית האווטסורסינג שלי ניתן לשמוע כאן.

עכשיו, ברצוני לעשות הכללה מטורפת ולסווג את כל פעולות ה-Outsourcing לשתי קטגוריות:

  • מטלות שדורשות חשיבה
  • - כתיבת מאמרים
  • - כתיבת הודעות לעיתונות
  • - תכנות
  • - עיצוב
  • - ועוד…
  • מטלות סזיפיות שלא דורשות חשיבה
  • - פתיחת חשבונות
  • - התקנת וורדפרס
  • - הפצת תוכן
  • - כל פעולה שניתן לעשות לה נוהל עם הוראות של 1-2-3…10 ואפשר יהיה לממש בצורה מושלמת רק מקריאת הנוהל…

כעת, לאחר שסיווגנו את את המטלות שלנו ל-2 קטגוריות, בואו נסווג את מה שיש לנו בשוק ל-3 קטגוריות:

  • פרילנסרים – אנשים פרטיים שמספקים שירות כלשהו.
  • סוכנויות – חברות שמספקות שירות נישתי כלשהו. לדוגמא: בית תוכנה, סוכנות תוכן, סוכנות SEO. ההתנהלות בד"כ היא מול מנהל הפרוייקט ולא מול מי שמבצע את העבודה בפועל.
  • חבילות מוכנות – לעיתים התמחור הוא על תוצרים מוגמרים. הדבר נפוץ בעיקר בתחום של הקישורים. ניתן לרכוש חבילות קישורי פרופיל, חבילות Social Bookmark, חבילות טוויטים וכו…

את עבודות ה-Outsourcing שלי, אני מעדיף לבצע קודם כל במסגרת חבילות מוכנות. באופן הזה, קל לצפות את הנולד. זהו הדרך הכי בטוחה מבחינתי לעבוד. גם כשאני עובד עם פרילנסרים וגם כשאני עובד עם סוכנויות, השאיפה שלי היא תמיד לסגור דיל של חבילה מוכנה.

העדיפות השנייה שלי, היא לעבוד עם סוכנויות. זה קצת יותר יקר מפרילנסרים, אך שווה את זה. קשה למצוא פרילנסרים טובים (גם כאלה שמשלמים להם הרבה). הם נוטים להיעלם כשיש קצת עבודה קשה ולוקח זמן למצוא אחד חדש שהוא טוב. סוכנויות לעומת זאת, חייבות לשמר את המוניטין שלהם. לכן הם דואגות לנהל ולתפעל את העובדים שלהם.

אך היתרון הגדול באמת בעבודה מול סוכנויות כנגד פרילנסרים, זה הסקיילביליות. יש לי סוכנויות שיכולות לעמוד בעומס של 100-200 הזמנות ביום אחד. בגלל זה אני כל כך אוהב לעבוד מולם.

אך האתגר האמיתי כאן, הוא איך לנהל את הכל… ואיך עושים לזה אוטומצייה?

איך לעשות אוטומצייה עם Crowdsourcing?

תחום שהוא מאוד מתפתח בעולם זה Crowdsourcing. אתם מוזמנים לחפש בגוגל, לקרוא על זה קצת יותר בשביל להבין את הקונספט הכללי.

אם נתמקד קצת יותר בעולם שלנו, אז מה שזה אומר זה לוקחים פעולה קטנה שצריך לעשות הרבה פעמים ומפזרים אותה בין הרבה אנשים.

הנה דוגמא למשהו שאני עושה בעזרת Crowdsourcing. אחד הדברים החשובים ביותר במה שאני עושה, זה לפתוח חשבונות בכל מיני אתרים. בואו נניח אני רוצה לפתוח עכשיו 1,000 חשבונות טוויטר. איך עושים את זה? פשוט…

  1. נכנסים ל-Microworkers.com (פלטפורמת הקראוודסורסינג שאני ממליץ עליה).
  2. פותחים פרוייקט שמבקש חשבונות בטוויטר
  3. קובעים כמה חשבונות אנחנו מבקשים
  4. קובעים כמה אנחנו מוכנים לשלם עבור חשבון (בד"כ בין 10 סנט ל20 סנט פר חשבון)
  5. מחכים שיאשרו לנו את העבודה (קצת מעצבן)
  6. עד עכשיו קיבלתי את מבוקשי כ-15 דקות לאחר אישור הפרוייקט.

זו הייתה דוגמא פשוטה לשימוש במיקרו-וורקרז. ניתן להשיג עם מיקרו וורקרז גם:

  • טוויטים (כל אחד יעשה לכם טוויט מהטוויטר שלו)
  • ריטוויטים
  • לייקים
  • Following in Twitter
  • סושיאל בוקמרקים בפלטפורמות אחרות
  • תגובות בבלוג שלך ובבלוגים אחרים
  • כל פעולה קטנה שעולה בדעתכם שאפשר לכתוב לה סט של הוראות.

השמיים הם הגבול כשמדובר ב-Crowdsourcing.

עוד פלטפורמה של קראוודסורסינג היא Mechanical Turk של אמאזון. זה קצת יותר מסובך להשתמש בזה, כי זה בעיקר דורש יכולות פיתוח. אבל אני מזמין אותך להכנס לאתר ולהקדיש משהו כמו שעה בקריאת הדברים שמבקשים שם. תקבלו אינספור רעיונות.

להדביק את הכל ביחד

אנחנו מגיעים לחלק החשוב באמת, של איך אני מחבר את הכל ביחד לכדי אוטומצייה ועוד מבלי לדעת לתכנת?!?!

החלק של בניית הסרט הנע מתחלק ל-2 חלקים עיקריים:

  1. מחקר – המחקר חייב להיות תמידי. זה מה שכל הזמן משפר את הסרט הנע. זה מה שגרם לי לעלות מקצב של 10 אתרים בשבוע, לקצב של 30 אתרים ביום אחד.
  2. יצירה ומימוש – זה החלק ההגיוני.

מחקר

כמו שאמרתי, מחקר מבחינתי הוא תמיד החלק החשוב בכל דבר שאני עושה. אני תמיד מנסה לחקור, כיצד אני עושה משהו בצורה היעילה ביותר.

בואו נודה בזה, יש לנו תלות חזקה בפרילנסרים. אם יצא לך כבר לעבוד עם פרילנסרים בעבר, בטח נתקלת בעובדה המצערת שברוב המקרים זה יותר כאב ראש מאשר עזרה. בגלל העובדה הזאת המצאתי קונספט שנקרא "תיאוריית המאגרים". אני מסביר עליו קצת יותר לעומק בהרצאת ה-Outsourcing שלי שקישרתי אליה קודם.

בעיקרון מה שהקונספט הזה אומר הוא כזה:
אם אנחנו רוצים לייצר עסק שתלוי ב-Outsourcing אנחנו צריכים ליצר מאגר של אווטסורסרים שאנחנו יודעים שאפשר לסמוך עליהם. מאגר של אווטסורסרים שמספקים לנו עבודה מצויינת. ואז, בכל רגע נתון אנחנו יכולים לפנות לכל אחד ואחד מהם, בשביל עבודה מסויימת.

בהתחלה, כשרק מייצרים את המאגר, זה יכול להיות קשה ומתיש. אך עם הזמן משתפשפים והעניין נהייה הרבה יותר קל.

כיום יש לי מאגר של אווטסורסרים, שכבר עבדתי איתם והם מכירים אותי. אני יודע למי לפנות כמעט בכל תחום. אני מרענן את רשימת האווטסורסרים שלי אחת לריבעון בערך.

רוב הקידום שלי מבוסס על בניית קישורים, אז הנה דוגמא למה שאני עושה:

  1. מבודד את סוגי הלינקים אותם אני רוצה לייצר. לדוגמא:
  2. - קישורי מאמרים
  3. - קישורי Press Release
  4. - קישורים מאתרי Video
  5. - ועוד…
  6. מחפש חבילה מוכנה של סוגי הלינקים אותם אני מבקש. חבילות מוכנות בתחום של הלינקים, אני מוצא ב:
  7. - Fiverr.com
  8. - Wickedfire.com
  9. במידה ואני לא מצליח למצוא חבילה מוכנה שנותנת לי את מה שאני מחפש, גם מבחינת זמן ביצוע, גם מבחינת התנהלות וגם מבחינת איכות. אני מחפש ב-Odesk סוכנות כלשהי שיכולה לספק לי את העבודה.
  10. אני עושה טסט. מזמין עבודת ניסיון… חשוב להבין שעבור כל סוג של עבודה, אני בודק כמה ספקים. כך אני בוחר את הטוב(ים) ביותר.
  11. אני מסנן את הטובים ביותר. במידה ומדובר בסוכנות, אני סוגר איתם דיל של עבודה על פי חבילות.
  12. אני בודק את הטובים ביותר עוד כמה פעמים.
  13. אחרי שאני מבסוט על מישהו לאורך זמן, אני מכניס אותו למאגר.

כמו שאמרתי, את הפעולה הזו אני עושה אחת לרבעון. כמו שהספקתם כבר להכיר אותי, אני דוגל בבידוד פעולות ולכן כשאני מחפש פרילנסרים, אני עושה רק את זה. לא עושה שום דבר אחר במקביל. לצורך העניין, מקדיש יום שלם עבור הפעולה הזו בלבד.

יצירת פס הייצור

זהו, הגענו לאחד החלקים האחרונים והחשובים. סוף-סוף אנחנו יכולים להגשים את התורה של מייקל גרבר. סוף-סוף אפשר ליישם את כל החומר הנלמד במהלך הטיפוס לפיץ רויי. למעשה, עכשיו התחלנו לרדת מההר.

נוהל העבודה שלי מול הספקים הוא פשוט. אני משתמש בכלי המתקדם שנקרא אימייל.

זוכרים שהקו המנחה שלנו, של מה שצריך לעשות זה הפעולות שלנו ולא האתרים שלנו?

כך בדיוק אני פועל. כל פרילנסר מקבל כל תקופת זמן (לרוב פעם בחודש), את כל המטלות שלי עבור תקופת הזמן הזו. כך נוצר מצב שכל פרילנסר עובד על מס' אתרים בו זמנית, אך עבור כל אתר עושה לי פעולה מאוד מוגדרת שהוא מצטיין בה.

עכשיו נשאלת השאלה, כיצד אני קובע מה העבודה בצורה יעילה?

ובכן, כמו שניתן היה לצפות, יש לי פעם בחודש, יום שנקרא "יום בחירת אסטרטגייה". כל היום הזה מוקדש לתכנון הפעולות שצריך לבצע בכל מאות האתרים שלי.

דבר נוסף שהיה ניתן לצפות ממני, הוא שאני לא מתייחס לכל אתר כאתר בפניי עצמו. האתרים שלי מחולקים לכמה קטגוריות בודדות שהמצאתי. חלק מהקטגוריות מייצגים שלב בקידום, וחלק מהקטגוריות מייצגים דברים אחרים, כמו נישה…

את העבודה שצריך לעשות, אני קובע ברמת הקטגוריה ולא ברמת האתר. כך זה הכי יעיל…

ואיך אני מנהל את כל זה?

עם כלי מתקדם אחר, מה קוראים אותו Excel. אם אתם לא אשפי אקסל, אז אתם חייבים ללמוד. Excel זה כלי האוטומצייה הכי חזק שיש. בכל רגע נתון פתוחים אצלי משהו כמו 8 קבצי אקסל. מבחינתי, Excel זה המצאת המאה.

יש לי טמפלייטים קבועים של בקשות. מה שאקסל עוזר לי לעשות, זה למלא את הטמפלייטים האלה בצורה פרטנית לכל אתר.

בעזרת האקסל אני מייצר אימייל ארוך שכולל את כל הדרישות שלי במשהו כמו 5 דקות.

לאחר מכן אני שולח את האימייל לספק המתאים (או למס' ספקים המתאימים). לאחר שהספקים שלי מסיימים את העבודה, הם שולחים לי בקשת תשלום ב-PayPal.

וכמו שכבר למדת להכיר אותי, את כל התשלומים ב-PayPal אני מבצע לא ברגע קבלת הבקשת תשלום, אלא ביום מרוכז. לפעמים היום המרוכז הזה הוא פעם בשבוע, לפעמים פעם בחודש, זה משתנה לפי דברים אחרים שיש לי לעשות.

* בעייה קטנה שנוצרת היא בעבודה מול Fiverr.com. רוב הספקים בפייברר, מספקים דרכים נוספות ליצור איתם קשר, אז אני מנצל את זה. כמוכן, במידה והדרך היחידה לעבוד היא רק ב-Fiverr אז אפשר לשכור פרילנסר (הפעם לא סוכנות) שיקבל מכם את האימייל ויזין בעצמו את העבודות בפייבר. הוא יהיה הגייטוואיי.

זהו, אנחנו קרובים לסיום, נשאר לסגור עוד פינה או שתיים.

כלים מומלצים

כשאני מדבר על כלים, אני לא מדבר על מה שטל מדבר עליו בדרך כלל. אני באופן אישי מעדיף לעבוד או עם כלים שהאוקראינים שלי בנו לי או להשתמש ב-Outsourcing כמו שכבר כתבתי כאן. הדבר הכי חושב בשבילי זה חסכון בזמן. רוב הכלים המסחריים שמוצעים לשוק מקדמי האתרים, לא בדיוק חוסכים בזמן. הם לא בדיוק דוגלים בפילוסופייה של שגר ושכח…

הכלים שאני מדבר עליהם, הם עזרים. על חלקם כבר כתבתי כאן, אך בעקבות חשיבותם הרבה, החלטתי להקדיש להם איזור מיוחד בפוסט.

  • אקסל – כמו שכבר אמרתי, כלי האוטומצייה הכי טוב שקיים. אם לא הכלי הזה, כנראה שהייתי הומלס. הכלי הזה משדרג את כל היכולות שלי בכל תחום באינטרנט. אני אומר את זה בשיא הרצינות. ממליץ להשקיע זמן בלימוד הכלי לעומק. זה יכולת שהיא נכס.
  • טמפלייטים– אני מאמין גדול בכך שרוב המשימות שלנו הן משימות חוזרות. לפי דעתי כ-80% מהמשימות שלנו הן חוזרות. עבור כל משימה, אני מכין לי שלדה שמשרתת אותי לאורך זמן. זה יכול להיות סט הוראות, זה יכול להיות אימייל של "השלם את החסר". הנה דוגמא שלי לטמפלייט לכתיבת תוכן… והנה דוגמא להזמנת ניסיון של Press Release:

    • Please write a news worthy press release. I'm interested in a press release like offline companies do. Let's imagine we didn't have SEO. That's how I want my press release.
    • I want 2 anchor texts: a] Domain.com b] http://www.domain.com/
    • The url all should be linked to is: http://www.domain.com
    • When you refer to the name of the website, use Domain.com as the name of the website.
    • If you need some details like address, or other contact details. Just fake something.
    • Thanks.
    • נהלים – נהלים הם כמו טמפלייטים, אבל לא בדיוק. הם יותר סדר פעולות מוגדר. לדוגמא יש לי נוהל "התקנת אתר". הנוהל מתאר הליך מפורט (ממש למטומטמים) של הגדרת וורדפרס כולל התקנת והגדרת הפלאגינים שאני רוצה. רמת הפירוט היא ברמת “Click on the Plugins menu on the left sidebar". הכל על מנת שגופטא ההודי לא ישאל שאלות.

מה הכי חשוב לזכור

בואו נודה באמת, רוב האנשים בטח יוסיפו את הפוסט הזה לפייבוריטס או שיעשו לו לייק בפייסבוק. אך בשום פנים ואופן לא יעיזו לממש אותו. אני מאמין בגדול בסטטיסטיקה, ולצערי הרבה זו הסטטיסטיקה. רוב האנשים לא יממשו את מה שאני כותב פה. גם כאלה שיחשבו שהפוסט מדהים.

חשוב לציין, שהדרך היחידה ללמוד באמת היא לעשות. אין ערך בידע או במידע. עשייה היא הדבר החשוב ביותר. על מנת להוכיח לכם ש-"נאה דורש, נאה מקיים", אני אספר לכם למה הפוסט הזה כל כך ארוך. קצת יותר מ-4,000 מילים למען האמת…

הסיבה לכך היא בגלל שבשבועיים האחרונים קראתי מס' ספרים ובלוגים על קופירייטינג. אז הייתי חייב להתאמן עליך. עשיתי לך MacGuffin ועשיתי לך Inciting Incident, ועוד כמה טריקים שקופירייטרים עושים… אם לא הייתי מיישם עכשיו, את מה שקראתי, כל השבועיים האלה של הקריאה היו מתבזבזים. אבל הם לא… התנסיתי בזה… אני יודע יותר טוב איך זה עובד… אני יודע איך להשתפר בפעם הבאה… בפעם הבאה, הטמפלייט שלי של כתיבת תוכן, יהיה הרבה יותר מתקדם J

ואם הייתי נשאל, מה 3 הנקודות הכי חשובות בכל הפוסטספר הזה, אז הייתי אומר לך ש:

  • בידוד פעולות
  • יצירת פס ייצור
  • עבודה עם טמפלייטים

ואם היו נותנים לי לשאול אותך שאלה אחת שממש מסקרנת אותי (בשיא הרצינות), הייתי שואל אותך "איך אתה שוטף כלים?". אז איך אתה שוטף כלים באמת? תשובות יתקבלו בברכה בתגובות.

הדרך למטה, הייתה קצת עצובה. אחד הדברים הייחודיים בפיץ-רויי זה הזריחה. התעוררתי ב-4 בבוקר לטפס על ההר הזה. כל הלילה לפני כן, ישנתי באוהל ביער כלשהו ליד. מה שמיוחד בזריחה בפיץ-רויי זה שכשהשמש פוגעת בזווית מסויימת בהר, נוצר מראה מלבב… ההר מחזיר אור בצבע אדום-זהב.

באותו היום היה קצת מעונן. ההר לא נצבע בזהב. עם על האכזבה ידעתי, הטיפוס לא היה לחינם. כל הדרך למטה התנגן לי בראש המשפט האלמותי של מייקל גרבר:

“Work on the business, not in the business”

אודות כותב הפוסט:  אין צורך להכביר ביותר מידי מילים, כולכם מכירים את יגאל פינס – כותב הבלוג המליונר בפיג'מה ואחד מאנשי השיווק באינטרנט המובילים והמוכרים בישראל

Image by Kevin Dooley under Creative Commons license

VN:F [1.9.18_1163]

מה דעתכם על הפוסט?

דירוג: 9.6/10 (49 הצבעות )

VN:F [1.9.18_1163]

דירוג: +23 (מתוך 23 הצבעות)

איך לעשות אוטומצייה ל-SEO, גם אם לא יודעים לתכנת?, 9.6 out of 10 based on 49 ratings


שתפו אותנו בפייסבוק גוגל ובטוויטר!
אהבתם את מה שקראתם? הכניסו את כתובת המייל שלכם
והרשמו לעדכונים כדי שתהיו הראשונים לקבל את המידע שאף אחד לא מספר לכם: